שאלות שנשאלתי במהלך השנים ותשובות שלמדתי להבין במהלך השנים

  • טיפול באמנות? מה זה?

    טיפול באמנות הוא טיפול רגשי בו עוברים תהליך של צמיחה גדילה ומודעות, בעזרת חומרי אמנות וכוחה של היצירה, והליווי המקצועי והתומך של המטפל.

  • איך נעשה השינוי באמצעות אמנות?

    תהליך השינוי נוצר בשני מישורים מקבילים: המישור היצירתי, בו המטופל מתפתח דרך ההתנסות ביצירה בחומרים השונים, והמישור הנוסף –דרך שיחות, למידה ונתינת משמעות מתוך התבוננות משותפת ביצירה.

  • כלומר, גם מדברים…?

    בוודאי. משקל הוורבליות תשתנה ממטופל למטופל, כל אחד וצרכיו הוא. יש מי שלומד יותר דרך המילים, יש מי שלומד יותר דרך החוויה. השילוב בין המילים והתהליך האמנותי הוא זה שמעמיק את התהליך ועוזר להבהיר ולגלות דברים על עצמיך.

  • סגנון ציור שמשתנה מסמל התפתחות ושינוי?

    כן. בהחלט.
    למשל, שינוי מציור סגור ומובנה לציור ספונטני וחופשי יותר, או שימוש בצבעים וגוונים חדשים שמשחררים חסימות ופותחים גוונים חדשים של רגשות… חשוב לי להבהיר שכל שינוי באופן הביטוי שנעשה באמנות, מסמל שינוי פנימי מעמיק, הנולד מתוך התהליך הטיפולי.

  • לאיזה גילאים מתאים הטיפול באמנות?

    לכל הגילאים. החל מהגיל רך ועד למתבגרים ובוגרים.

  • כיצד הטיפול באמנות מתאים לכל הגילאים?

    לטיפול באמנות רבדים שונים, העונים לצרכים של הגילאים השונים.
    ילדים – כיון ששפתם הטבעית והמועדפת (בדרך כלל) היא משחק ויצירה, זו דרך טובה לתקשורת, ומהווה קרקע פוריה לשינוי והתפתחות.
    נוער – כיון ששיחות ושאלות נחוות הרבה פעמים כמציקות בגיל ההתבגרות, והציור והיצירתיות משמש כביטוי ושפה ידידותית יותר להבעת הרגשות המורכבים המאפיינים את הגיל.
    מבוגרים – מתוך שליטתם בשפה, ניתנת להם הזדמנות דרך היצירה בטיפול לחוות חוויות ראשוניות, חדשות ואוטנטיות. לפעמים שפת הרגשות חבויה, והאמנות היא דרך יפה לגלות אותה…

  • האם יש המלצה למי כדאי להיות מטופל באמצעות האמנות?

    כמו שציינתי טווח הגילאים, הקשיים והבעיות בהן ניתן להיעזר דרך טיפול באמנות הן רבות: דימוי עצמי נמוך, כפייתיות, חוסר גבולות, בעיות קשב וריכוז, חרדות ועוד.

  • תוכלי לציין בעיות ספציפיות בהן לטיפול באמנות יש יתרון על טיפולים אחרים?
  • כן, אנסה לתאר בעיות שנוכחתי לדעת שלטיפול באמנות יש כלים ייחודיים לטפל בהם:
  • דימוי עצמי נמוך – והתמודדות עם כשלון והצלחה. כיון שהיצירה משלבת בתוכה הרבה פעמים הצלחה וכשלון, היא מאפשרת לעבד את הנושא, ומאפשרת לתת מרחב גמיש יותר למושג הצלחה וכישלון. בתהליך לומדים לאהוב את מה שיצרת, חוויה שמסמלת את הקבלה העצמית, והדימוי העצמי שעלה. כל אלה כמובן נעשים יחד עם הקשר והאמון שנוצרים בטיפול בין המטופל והמטפל, ועיבוד התכנים שעולים.
  • כפייתיות ונוקשות – האופציה להיות מגוון יותר בחומרים בצבעים, בטכניקות, מאפשרת להיות יותר גמישים ופחות נוקשים. החשיבה היא לא שחור לבן אלא בגוונים.
  • הפרעות אכילה – חומרי היצירה יכולים לשמש כתחליף סימבולי לחומרי האוכל. את הבנת הצורך בשליטה (אנורקסיות) או את הצורך “לבלוע” הכל (בולמיות) ניתן לעבד על ידי החומרים הקונקרטיים כתחליפי אוכל. העבודה בטיפול באמנות תשפיע על ההתנהלות בחיים ובהרגלי האכילה.
  • הפרעות קשב וריכוז / היפראקטיביות – בטיפול באמנות יש הרבה עשייה והתרחשויות, חוייה שמוכרת להפרעת קשב ריכוז / היפר אקטיביות. המקום המאפשר והמכיל את ההתרחשויות הרבות, מרגיע ומקל. בנוסף בטיפול, ניתנת הזדמנות לאנשים שמתקשים לחשוב ולהביע מילולית רגשותיהם, את האפשרות להביע אותם באופן חזותי (מדיום חזק בדרך כלל), ולהבינם בדרך זו. דרך הטיפול באמנות ניתנת ההזדמנות לעשות תהליך חוויתי של התארגנות. מתאפשרת חוייה מתקנת סביב נושא כישלון והצלחה.
  • הרטבה – בחומרי האמנות יש הרבה אופנים לעבוד עם חומרים רטובים, כמו צבעי הגואש, שבהם ניתן להתנסות בהרטבה באופן סימבולי. כך מתאפשר גם לשלוט ולעצור את הנוזלים. ההתעסקות הסימבולית מאפשרת לחוות ברשות את החוויה ולעבד תוך כדי התהליך את המניעים, והצורך להרטיב מחוץ לכותלי החדר פוחת ונעלם.
  • עצירות ובעיות קיבה – הטיפול באמנות מאופיין בעיסוק עם ליכלוך ונקיון שמאפיינים בעיות קיבה פעמים רבות. כמו כן, מתאפשר לעבוד עם החומר המזכיר לפעמים צואה, ובכך מתאפשר “ומותר” לחוות צרכים רגרסיביים ואגריסיביים, כמו גם לחוות שליטה וחוסר שליטה. התכנים העולים ייעבדו עם המטפל באמנות, ויעזרו בתהליך השינוי.
  • מוטיזם – למי שמונע עצמו מלדבר בסיטואציות אחדות למרות שיודע לדבר (אילמות סלקטיבית), האמנות היא עוד שפה שמאפשרת לדבר ולהתבטא, ופותחת ערוץ חדש ובטוח יותר לתקשורת, כשבהמשך התהליך תבוא התקשורת המילולית.
  • גמגום – החומרים השונים המאפשרים חופש וזרימה פותחים חסימות וחרדות שבעקבותם הגמגום נוצר. כמו זרימת החומרים כך זרימת מילים תבוא…
  • ביישנות – השילוב של ההתנסות בחומרי האמנות והעיבוד המילולי מאפשרים ועוזרים לביישנים להיפתח ולהיות עם יותר אומץ ופתיחות לחדש.
  • תוקפנות – חומרי האמנות והתנאים בחדר יאפשרו לתוקפנות להתבטא באמצעים אלטרנטיביים. הזעם יופנה אל הנייר שיכול לשאת את התוקפנות מבלי להיפגע, וזאת יחד עם המטפל המכיל והמאפשר, הנותן משמעות לתהליך.
  • פגיעה עצמית – כשאדם פוגע בגופו, אין לו בדרך כלל יכולת להביע כעסים ורגשות קשים כלפי חוץ. הטיפול באמנות היא שפה נוספת, ופחות ישירה להבעת רגשות אלו. לתוקפנות שמופנית כלפי פנים יש מקום ושפה נוספת, יצירתית, להוציא החוצה מבלי שתזיק לאחר ולעצמי.
  • מחלות פסיכוסומטיות – בדרך כלל, כשאדם אינו יכול להביע רגשות באופן מלולי וישיר, הוא חוזר לביטוי “הילדי” של מיחושים בגוף, כאבי בטן וכו’. הביטוי באמנות בליווי המנחה, מאפשר להביע בשפת האמנות את הרגשות, ובכך עוזר למנוע את היווצרות המחלות ש”שמרו” מפני הבעת הרגשות.
  • דיכאון – היצירה, האקטיביות, החומרים והצבעים השונים עוזרים לגלות את השמחה והחיוניות מחדש. לפעמים גם ההבעה של העצב והדיכאון מתאפשרים בדרך של אמנות יותר מבדרך של המילים, ומנחמת בעצם התוצר שנולד.
  • כמובן שיש עוד בעיות בהן ניתן להעזר בטיפול באמנות אותן לא ציינתי.

יצירת קשר – התייעצות וקביעת פגישה